זהב. בעיקרון החומר המומלץ ביותר לכל עגיל או פירסינג הוא זהב.
זהב טהור הוא החומר שהולך הכי טוב עם הגוף שלנו ולכן, אין איתו כמעט סכנה למעט אנשים שיש להם עור עם רגישות לזהב או למתכות בכלל.
כמובן שככול שהזהב יותר טהור, והקראט יותר גבוה, כך התכשיט איכותי יותר (ריכוז גבוה יותר של זהב ופחות מעורב עם מתכות אחרות).

טיטניום, היא מתכת מאוד מומלצת לפירסינג.
זה חומר שהולך די טוב עם הגוף שלנו ולכן החשיפה לזיהומים ואינפקציות היא קטנה יחסית.
רוב העגילים הרפואיים עשויים מטיטניום, מה שעוזר לנקב להתאחות מהר יותר.
החיסרון העיקרי במתכת זו הוא שהצבע של הטיטניום הוא כסוף אפור – קצת כהה. כמובן שיש טיטניום בצבעים נוספים. כדי לקבל את הצבע המבוקש, הטיטניום עובר תהליך כימי שנקרא אנודיזציה (לא ציפוי).
בתהליך זה, התכשיט משנה את צבעו ולא יכול להשתנות אחרי סיום התהליך, מה שאמור לא לגרום לאינפקציות.

חיסרון נוסף של הטיטניום זה שמאוד קשה לעבד וליצור איתו. זה חומר שנחשב קשה לעבודה ולכן, כמות העיצובים של עגילי פירסינג מטיטניום, היא מוגבלת.

פלדה רפואית, היא האופציה הזולה ביותר נקראת גם מתכת אל-חלד או סרג’יקל סטיל. זאת מתכת מאוד מקובלת לעגילי פירסינג והיא קיימת עם המון עיצובים מגוונים ומיוחדים.
הפלדה הרפואית נחשבת למתכת טובה והיפו-אלרגנית כמו גם הזהב והטיטניום.
אבל לאנשים רגישים שיש נטייה לאינפקציה זאת אופציה פחות טובה.
פלדת האל-חלד מיוצרת עם אחוז נמוך של ניקל שהוא חומר שהרבה אנשים רגישים אליו.
מינון הניקל במתכת אל-חלד הוא מאוד נמוך ולכן לרוב האנשים אין תגובה אלרגית למתכת זו.
אבל למי שיש רגישות גדולה יותר ונטייה לאינפקציות, אנחנו ממליצים ללכת על אופציה של טיטניום או זהב.

כסף סטרלינג 925, כסף משחיר עם הזמן ודורש ניקיון תקופתי. כסף מומלץ רק לעגילים רגילים באוזניים ונזמים שקל להוציא ולחטא, לנקות ולהחזיר. כסף שמשחיר עלול לגרום לאינפקציה ולכן הוא פחות מתאים לעגיל פירסינג.

כל סגסוגת אחרת של מתכות לא מומלצת בכלל לאף עגיל ולאף אחד.